האם מפעל הביוגז מסריח חזק? איך לנקות את זה?
שלום
שאלה 1 (כנראה החשובה ביותר) - האם יש חלקת אדמה (קוטג ') בשטח של כ- 0.5 דונם. אני רוצה לבנות מפעל ביוגז (הידיים צומחות במידת הצורך). כמה זה יהיה נוח לאדם בסביבה הקרובה של מתקן כזה - במילים אחרות, האם המסריחים לא יעמדו "לדונם"? אני מבין שהרבה דברים תלויים בעיצוב ובאיכות הבנייה, אבל נניח שהכל נעשה כמו שצריך ...
שאלה 2 - אבל איך, בעצם, לנקות מפעל כזה מחומרי גלם מעובדים? ושוב, תת-שאלה: האם אתה זקוק למסכת גז סגורה או שאתה יכול להסתדר עם הסוג הפתוח?
והשאלה האחרונה 3 - האם חיידקים מיוחדים נדרשים לתסיסה ביומסה, או שזה רק מהלך מסחרי?
תגובות מבקרים
הוסף תגובה
אחר צהריים טובים
אם "הכל נעשה כמו שצריך" והכור יתגלה כהרמטי, והכיפה של מפעל הביוגז מותקנת לא צפה, אלא קבועה, וכמות חומרי הגלם שיונחו לא תגיע לערכים מקסימליים, הריח מהמפעל העובד יהיה נייד לחלוטין ולא תצטרך לחבוש מסיכת גז 🙂 אלא פתחים לצורך טעינה ופריקה של חומרי גלם יש למקם מתחת למפלס הנוזל בכור, כלומר מתחת לתריס הידראולי.
בכדי להסיר בבטחה את חומרי הגלם שהוצאו מהכור לבריאותם, יש צורך לחפור מיכל מתחת לכור לתוכו מנוקז הבוצה דרך צינור הביוב עליו יש להתקין את העגורן (שסתום). יש למקם את הצינור כך שהאוויר לא יונק בכור בזמן הפריקה. תהליך זה הוא לטווח קצר ולא יוביל לחרדה של הצוות.
אם זבל ישמש כחומר גלם, אז הוא כבר מכיל שני סוגים של חיידקים - מזופיליים (יצירת תהליך התסיסה בטמפרטורות פלוס של 30 עד 40 מעלות) ותרמופילית (מקדם תסיסה בטמפרטורות פלוס בין 50 ל 60 מעלות). אך כאשר הוא אמור להשתמש בפסולת אחרת, כמו אורן, כחומר הגלם, השימוש בחיידקים אנאירוביים יסייע להאיץ את תהליך התסיסה וייצור הגז, כך שההצעה להשתמש בהם מוצדקת ואינה מהלך מסחרי.